אמנות ישראלית במרחב רב-תרבותי

המערך הבין דורי כציר מחקרי ויצירתי ביצירות של שושנה גבעון ושילובן במרחב של אמנות ישראל

אמנות-ישראל כמדינה רב תרבותית של גלויות מכל העולם בעלות תרבות ייחודית הביאה לרצון להכיר ולשמר מורשת זו. כאמנית הגעתי ביצירה שלי לרבדים משמעותיים ביחס לשורשי משפחתי במקבץ העבודות "משאקר" שנוצרו בעקבות מפגש עם תצלומי תקריב של תכשיטים תימניים שבתי מרים צילמה לספר "מעשה רוקם" שד"ר כרמלה אבדר (אחותי), חוקרת תרבות עממית של יהודי תימן, ערכה וגם כתבה בו מספר מאמרים. התכשיטים על מרקמיהם המגוונים והעשירים, היו אצלי במחשב. לא הייתי צריכה לחפש רחוק, חשבתי על אמא שלי, על התכשיטים שנאלצה להשאיר שם, על המעט שהביאה ועל הזיכרונות והסיפורים שהם ממשיכים לייצר.

אמנות ישראל, טריפטיכון, זום אין לתכשיט  

אמנות ישראל, טריפטיכון, זום אין לתכשיט,  2009, תצריב צילומי ואקווטינטה, 20X64 ס"מ

כך כתבה אחותי בספר המשפחתי "משובץ ומרוקם": "בפסח אהבתי לסדר את 'מגרת הזיכרונות של אמא'. היו בה צעיף דק ועדין ממשי כתום עם אין סוף נקודות לבנות, זוג עגילים גדולים, עבודת פיליגרן ושבעה חרוזי ענבר כתומים. היו אלה רמזים לחפצים שקיבלה אמא מסבתא חממה לחתונתה. היא שמרה עליהם במסע הנדודים לארץ ופה ניסתה להשלים את אלה שהשאירה שם...היא המשיכה במסע החיפוש, או אולי אחר זיכרונותיה. אנחנו חמש בנותיה, ספגנו את אהבתה למשי ולתכשיטי כסף, אבל לא ממש הבנו את געגועיה".

אמנות ישראל,  דיפטיכון, משאקר, זום אין לתכשיט

אמנות ישראל, דיפטיכון, זום אין לתכשיט,  2009, תצריב צילומי, אקווטינטה ותבליט,  20X64 ס"מ

 היצירות במרחב של אמנות ישראל, עוסקות בזיכרון ובגעגוע של אמי לתכשיטיה האבודים ולשמלות שרקמה. התכשיטים והלבוש, שהיו אחד מסמלי הזהות, המעמד והכוח של האישה במזרח הושלו מעליה בעלייה הגדולה. נאמר לה שלא יהיה להם שימוש בארץ, חלקם נמכר בפרוטות לתושבי המקום ואחרים נזרקו לחולות עדן לפני העלייה למטוס. עם זאת, אמי הצליחה להציל זוג תליוני ראש שקיבלה מהוריה לחתונתה שרשרת ענברים וצעיף משי. את כל אלה החביאה בתוך לבושה של שמעה התינוקת, אחותי, שאחר כך נלקחה/נחטפה ממנה במחנה ראש העין לבלי שוב, כאן נפער פצע נוסף.

במסגרת הציונות כתנועה לאומית שרצתה ליצור חברה חדשה ומודרנית, נעשה ניסיון למחוק את התרבות הגלותית, כולל זו של לבוש ותכשיטים. אך כמו התנועות הלאומיות באירופה גם הציונות בנתה את זהותה על סמלים קדומים מתקופת התנ"ך, שלאור התפיסה הרומנטית-האוריינטליסטית קיבלו פנים של המזרח, בכלל זה של היהודי מתימן. דמותו ותרבותו נתפסו כייצוג של היהודי האותנטי התנ"כי, אותו רואים בציורים של אמנות ישראלית מתקופה זו, כמו אצל אבל פן ואחרים. מצד שני היחס הפטרוני לעולים מתימן ואחרים, הזלזול ביכולתם להיות הורים, היה המשך ליחס המשפיל לו זכו העולים הראשונים במושבה כנרת ועוד. זה לא הפריע לכך שבארץ מוצרי תרבותו החומרית היוו מקור השראה לעיצוב תכשיטים ורקמה ב"בצלאל", ב"שני", ב"ויצ"ו" וב"משכית" שנחשבו לסמלים של אמנות ישראל, תוצרים אלה הפכו כמייצגים עבריות וישראליות אותנטית, אלא שאלה היו גרסאות, הגעגוע והזיכרון לדבר עצמו לא נמחו גם כאשר המשיכו לייצר בארץ תכשיטים "תימניים". חיפשתי דרך לבטא את החסר והגעגוע של אמי לתכשיטיה, בהתחלה, התבוננתי והתפעלתי מהתכשיטים ומרקמיהם, העברתי דימויים קיימים על לוחות המתכת וגם ציירתי עליהם דימויי חרוזים. בתחריט יש מעין התחקות אחר העבודה הדקדקנית של מעשה הצורפות. העבודה בתחריט בפורמט קטן כמוה כעבודה על תכשיט.

אמנות ישראל, שניים עשר חרוזים  

 אמנות ישראל, שניים עשר חרוזים,  2009, תצריב צילומי ואקווטינטה ,  10X10 ס"מ כל יצירה

תוך כדי עבודה גיליתי שהתחריט מזמן לי אפשרות ליצור תבליטי תכשיטים וחרוזים ללא צבע, המביעים את החסר והגעגוע אליהם. יצרתי לוחות מתכת קטנים בהם דימויים של חרוזים וקופסת תכשיטים עם מַרְאָה שמשתקף בה תבליט לבן של חרוז, המהווה זיכרון של החרוזים הנעדרים המסמלים את הענק שהושאר שם. מבסיס הקופסה נשלף ספר תחריטים ובו הדפסים של חרוזים, חלקם בשחור/לבן ואחרים כתבליט לבן, היוצרים תחושה של ריק, מאוחר יותר הדפסתי וציירתי בצבע על החרוזים כמעשה רקמת אימי. ספר/קופסת תכשיטים נוסף שיצרתי ניתן מתנה לאימי בפתיחת התערוכה "משאקר" כמחווה לתכשיטיה האבודים.

אמנות ישראל, קופסא , ספר תחריטים ושלושה חרוזים

אמנות ישראל, קופסא בה משתקף החרוז הנעדר, 2010,2020, ,12X28X28 ס"מ, ספר תחריטים, 25X25 ס"מ (סגור), שלושה חרוזים, תחריט, תבליט וחרוז מצוייר תחריט, 10X10 ס"מ כל אחד

במספר עבודות התכשיט מופיע על גוף האישה כתבליט לבן, הוא מוטבע עליו כקעקוע שהסרתו מעליה משולה להסרת חלק מהגוף. כאן מודגש הקשר הסימביוטי בין האישה לתכשיטיה. בחלק מן העבודות טשטשתי ומחקתי בהדרגה, תכשיטים ופרטים בתמונה תוך כדי ניקוי לוח ההדפס, בפעולת המחיקה היה גם גילוי וחשיפה של התכשיט השימוש בתבליטים לבנים, מחיקת פרטים בעבודות (ראה בהמשך ביצירה, מחיקה וגילוי) מהוות צורת עבודה ייחודית בתחריט המאפשר להביע רעיונות עכשווים במרחב של אמנות ישראל.

 אמנות ישראל, דיפטיכון, תשבוך לולו (לבוש הכלה)

אמנות ישראל, דיפטיכון, תשבוך לולו, 2009, תצריב צילומי, אקווטינטה ותבליט, 50X50 ס"מ כל יצירה

ביצירה "קמע"  הרקע הכחול הוא אמולסיה צילומית, במקרה זה  עצרתי את תהליך העבודה ולא צרבתי את הלוח בחומצה, כדי לשמור על גוון הצבע המיוחד. למעשה, האמולסיה לא התקבעה ובמשך הזמן היא עשויה להתקלף, הדימוי לא נצרב הוא רופף ויכול להמחק ולהיעלם כאנלוגיה לתכשיטים שנעלמו.

אמנות ישראל, קמע, אמולסיה צילומית

אמנות ישראל, קמע, 2009, אמולסיה צילומית, 10X30 ס"מ

העיסוק בתכשיטים של אמי ובכלל, גרם לי להסתכל על הדרך שעשיתי כיוצרת, על הבחירה בסגנון היצירה הייחודי לי ועל היצירות הראשונות שלי שנעשו באופן אינטואיטיבי מתוך משיכה לאסטתיקה של הדימויים. העיסוק בנושא הביא אותי לשאול שאלות על הזהות והתרבות של הוריי  עם עלייתם לארץ ואופן השתלבותם במרקם הרב תרבותי בישראל. לבחון בעין ביקורתית את התנהלותו של הממסד הציוני שהתייחס לעולים מתימן בפטרונות וזלזול, ומצד שני אימץ את האסתטיקה התימנית של התכשיטים והרקמה במוסדות כמו "בצלאל", "משכית" ועוד, ואת דמות התימני כ"יהודי האותנטי" בציור. נוצר מצב אבסורדי בו תוצרי התרבות הפכו לסמל הישראליות-אמנות ישראל , בעוד האנשים שיצרו אותם נושלו מתרבותם ונדרשו להתנתק מעברם.

 אמנות ישראל, חרוזים מצויירים

אמנות ישראל, חרוזים מצויירים, 2020, תחריט וציור, 10X10 ס"מ

כפי שציינתי, בתחילת דרכי האמנותית התחלתי ליצור מתוך משיכה למרקמי שטיחים, טקסטילים ותכשיטים מהמזרח, מהמרחב שממנו ההורים שלי הגיעו. היצירות הראשונות שלי היו מחווה לאבי אורג בגדים וטליתות בתימן, שנהג לזמר באוזני אחותי את צמד המילים "משובץ ומרוקם", כשסרק את שערה. צמד מילים זה ניתן לגוף העבודות הראשון שלי וגם לספר המשפחה שלנו.

"משובץ ומרוקם"

רק אדם אחד היה מסוגל לסרק את מחלפות השער המתולתלות של אחותי הצעירה.

הוא היה מושיב אותה ומתחיל קודם , לאט לאט, להרטיב את השער

ורק אחר כך היה מסרק אותה.

כדי להסיח את דעתה מן הכאב הצפוי היה מספר לה סיפורים.

את התיאורים לקח מעולמו, אבי היה אורג, אמי הייתה רוקמת.

היה מספר ומתאר לה עולם שלם של צורות וצבעים השזורים זה בזה.

המילה שחזרה כמנטרה בסיפור המופלא שארג הייתה

משובץ ומרוקם משובץ ומרוקם.

כשהתחלתי ליצור מצאתי את עצמי נשאבת לעולם של צורות,

שהיה קיים בזיכרון אשר ליווה אותי במשך השנים. 

עבודות התחריט הן משהו אחר על מה שהיה.

 שושנה גבעון, אוגוסט 1997

אמנות ישראל,  ימין-שידרה, שמאל-שתי וערב

אמנות ישראל,  ימין-שידרה, שמאל-שתי וערב, 1995, תחריט, תצריב צילומי ואקווטינטה, 30X60, 40X60 ס"מ

היצירה נול, טריפטיכון בשחור-לבן נוצרה בהשראת נול אריגה. כמי שמגיעה ממשפחה של אורגים דימויי זה מהווה מקור השראה בהרבה מהיצירות שלי. בסדרה זו בולטים מרקמי שטיחים וטקסטילים מהם מבליחים הדימויים השונים או נטמעים בהם. עבודות אלה נעשו בתחריט בשחור - לבן.

אמנות ישראל בשלישיית היצירות -נול

ביטויה של אמנות ישראל בטריפטיכון נול, 1995, תחריט ואקווטינטה, 30X60 כל יצירה

יצירה מאוחרת יותר "שורות בשדה" מזכירה בד ארוג, כאן ציירתי בצבעים על תחריט שחור- לבן שייצרתי מצמיד כסף, עבודה זו נראית כצעיף "המכמה" שארגה אמי, אשר חזרה לרקום ולארוג אחרי שלושה עשורים מאז העלייה לארץ, בעידודה של אחותי שהתעניינה בתרבות החומרית של הורינו. היא זכרה את הדגמים על צבעיהם והפליאה לרקום: שמלות, כובעים בתי רגליים ועוד. בנול ייחודי היא ארגה בחוטי כותנה את צעיף "המכמה", שנכרך ככיסוי לראש הכלה והאישה הנשואה. גם כאן באופן נדיר היא הצליחה לשחזר את הדגמים והצבעים. היצירות הראשונות בשחור לבן היו משהו אחר על מה שהיה כביטוי עכשווי במרחב אמנות ישראל.

אומנות ישראלית במלאכות כהשראה ליצירה, אריגת מכמה

אומנות ישראלית, משמאל, שורות בשדה, 2024, יצירה שלי בהשראת המכמה צעיף שאמי ארגה, תחריט וציור, 40X50 ס"מ, במרכז נול האריגה הייחודי ובצד ימין הצעיף ככיסוי ראש.  

נוכחות אריגה ורקמה במרחב אומנות ישראלית ביצירות של שושנה גבעון וביטויין באמנות עכשווית

אומנות ישראלית  ניתנה ככינוי לתוצרים שימושים לאדם, בהם ניכרת העבודה העמלנית כמו: תכשיטים . כלים מיוחדים. רקמה, אריגה, תוצרי אופנה ועוד, מה שכונה גם אמנות שימושית. אין זה מקרי שהחיבור שלי לתחום ההדפס -תחריט והדפס רשת שהינן טכניקות מערביות קשור לאופיין העמלני במיוחד ובכך שהן מתכתבות עם העמלנות המסורתית באריגה, ברקמה ובצורפות.

העיסוק במרקמים של טקסטיל הוביל  אותי ליצירת סדרת דיוקנאות של מרים בתי בהדפס רשת שאפשר הדפסה על בדים. החיבור המיוחד בינינו קשור למחלת שרירים שהורשתי לה שפוגעת גם בלב ( ראה-סבך פעימות) ולאינטראקציה שנוצרה בין שתינו כתוצאה מהעיסוק המשותף באמנות.  צילמתי אותה ויצרתי את דמותה בהדפס רשת על מרקמי אריגים שמקורם בהודו, שדומיהם הובאו על ידי סבי מעדן אל הכפר בתימן, ועשרות שנים לאחר מכן הובאו  ע"י אחותי במהלך מסעה בהודו. עד כה יצרתי רק בשחור-לבן, במקרה הזה הצבע ניתן ע"י הטקסטילים הצבעוניים שהיוו מצע נהדר לדמותה הססגונית. אחר כך ציירתי עליהם כמעשה רקמה, משלבת בין מרקמי האריגה של אבי למעשה הרקמה של אמי. שנים לאחר מכן כשמרים עצבה בגדים הדפסתי את דמותה על בדים ממותג האופנה שלה "אנא בידי", השתמשתי כאן בטקסטיל שהינו בד לעיצוב בגד והדפסתי עליו דיוקן שציירתי עליו אחר כך כמעשה רקמה יש כאן שילוב בין אמנות לתחום של אומנות ישראלית .

אומנות ישראלית כמקור השראה לדיוקנאות מרים

אומנות ישראלית כמקור השראה לדיוקנאות מרים, 2006, הדפס על טקסטיל וציור בצבעי בד, 30X30 ס"מ כל ריבוע

"ההדפסים משלבים את פניה של מרים בטקסטורות של אריגים. הטקסטורות משנות דגמים, צבעים. אפשר להיתפס להתבוננות שטחית של שילוב בין אורנמנטיקה הודית-מזרחית, צבעים ודיוקן, אך למעשה יש פה עיסוק - בשכבות של גילוי וכיסוי, בגבולות ובמעברים רבים ומגוונים. השילובים המגוונים בין הטקסטורות והצבעים לבין פניה מגוונות ההבעה של מרים, הם בבחינת ניסיון של האם לתהות על קנקנה של בתה, ללמוד את אישיותה המורכבת. מעשה הרקמה והאריגה של האם על פניה של מרים הם בבחינת לידה מחדש של האם להוריה ושל הבת לאמה." (ד"ר כרמלה אבדר-מתוך טקסט התערוכה "מרים היא הבת האהובה עלייך", 2006, בית האמנים תל-אביב)

דיוקן מרים על בדים ממותג האופנה שלה אנא בידי, אומנות ישראלית כהשראה

דיוקן מרים, 2021,  על בדים ממותג האופנה שלה אנא בידי, אומנות ישראלית כהשראה ליצירה, הדפס רשת על טקסטיל וציור, 30X30 ס"מ

הברוש דימוי בולט בעבודות שלי בו עסקתי לאורך השנים, מהווה סימן היכר של הנוף הישראלי אותו פקדתי באינספור טיולים רגליים במסגרת לימודיי- האקדמיים בחוגים לגיאוגרפיה וארכאולוגיה. הוא גם נוכח באופן בולט בסביבה הכפרית בה אני חיה. בעיניי הוא הדימוי האולטימטיבי למושג "עץ", דימוי עוצמתי של עץ בודד, זקוף, ירוק עד, המשמש כמגן על פרדסים.

ברושים איפרסיוניטים, אומנות ישראלית כהשראה ליצירה

ברושים איפרסיוניטים, 2019, אומנות ישראלית כהשראה ליצירה, תחריט וציור, 10X15 ס"מ כל יצירה

הברוש מופיע ביצירות של אמנים רבים המייצגים אמנות ישראלית כמו ידיד רובין. ביצירות שלי הוא מוצג כסכמה אני מנקה ממנו את המיותר, מנתקת אותו מהיער, מציבה אותו על הקרקע כשראשו בשמיים. הברוש מוצג בעבודות הן כדימוי בודד והן כדגם שחוזר על עצמו. גם בדימוי זה, אני אורגת, מכסה, ומסווה את הברוש בתוך אריגים עשירי דגמים וטקסטורה ואיני משאירה אותו כסכמה נטולת הקשר, אני מנכסת לעצמי את הברוש הארץ ישראלי ובכך יוצרת  זהות ישראלית ייחודית משלי שמתכתבת עם אמנות ישראלית-אומנות ישראלית.

טריפטיכון, אומנות ישראלית כהשראה לברושים על שביל

טריפטיכון ברושים על שביל, 2019, אומנות ישראלית כהשראה להדפס רשת על נייר, 70X100 ס"מ כל עבודה

דימוי הלב -סבך פעימות שעבדתי עליו בשנים האחרונות התרחב למארג עשיר של חיבורים בין דימויים צמחיים, לגוף האדם דרך מעשה הרקמה של אמי. דימוי הלב היה קיים בעבודות של מרים בתי, כחלק מהעיסוק שלה בנושא, רקמתי לה לב קטן לתרגיל באמנות, לב זה נראה כמו תכשיט פיליגרן ומה שהיה מעניין יותר זה שבחלקו האחורי חוטי הרקמה היו באי סדר, משובשים ונידמו כהקבלה פיזית וריגשית ללב האנושי. לב זה  היווה את המניע ליצירה שלי.

 אומנות ישראלית כהשראה לרקמה, לב רקום, לב גזע עץ, לב ביולוגי

אומנות ישראלית כהשראה לרקמה, טריפטיכון, לב רקום, לב גזע עץ, לב ביולוגי, 2014, תצריב צילומי, 15X49 ס"מ

בהמשך חיפשתי דימויים ויזואלים של הלב, השתמשתי בדימויים מהיצירות של מרים ורקמתי לב נוסף בו יצרתי קרע, מדימוי זה נוצרה סדרת  עבודות  משמעותית. מאוחר יותר יצרתי את העבודה "גדילים" משילוב של טכניקות, מתחתי את הלב הרקום והקרוע על מסגרת עץ ויצרתי מצגת  בליווי קול של דימויי לב קיימים המשתקפים מבעד לקרע. התחושה שנוצרת הינה של לב פועם שנפרם ופוער פצע פתוח. יצירה זו נעשתה בטכניקה של רקמה שהייתה כאמור נוכחת באופן בולט בבית שלנו בשילוב מדיה עכשווית. דימויים נוספים של הלב כמשתלב בתוך אריג בעל דגם כמו בתוך הסוואה ולב צמחי כמו נשזר מענפי סירה קוצנית, מרחיב את המופע הלבבי ומדבר על קוצניות פוצעת - אנלוגיה לקושי והכאב האישי והאוניברסלי. 

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה 

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה, קרע, טריפטיכון,  2015, תצריב צילומי והדפס רשת , 30X30 ס"מ כל עבודה 

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה "גדילים"

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה "גדילים", 2022, לב רקום וקרוע מתוח על מסגרת עץ עם מסמרים, אליה מחובר הבד בעזרת חוטים עם מצגת של 14 דימויי-לב בליווי קול, תצריב צילומי, 55X55 ס"מ

 

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה "גדילים"- מוזמנים לצפות בוידאו

אומנות ישראלית - רקמה כהשראה ליצירה "גדילים", 2022, לב רקום וקרוע עם מצגת של 14 דימויי-לב בליווי קול, בד מתוח על מסגרת עץ, 55X55 ס"מ

הקשר הבין דורי בא לידי ביטוי בהשראה הדדית של היצירות שלנו זו על זו: החפצים שתיעדה בתי בתצלומים, הצעיף, התכשיטים, הרקמות והזיכרונות של אמי, המשולבים בטקסטים שכתבה אחותי.

 קמע, מעשה צורפות תימנית, מקור השראה ליצירה שלי ולמותג האופנה shalosh של מרים

אומנות ישראלית כמקור השראה-קמע מעשה צורפות תימנית המהווה מקור השראה ליצירה שלי ולעיצוב האופנה shalosh (2013) של מרים, משמאל ז'קט עם הדפסים של קמע בצידו האחורי, מימין-מלמעלה למטה אמולסיה צילומית, תבליט, 2009,  וקמע מכסף, צילום, כרמלה אבדר

הוא  בא לידי ביטוי בעיצובי האופנה של מרים. אלה הושפעו מעבודות הרקמה של אימי-סבתא שלה. היא יצרה קולקציית בגדים ממשי עם הדפסי דוגמאות רקמה שנלקחו מהרקמות של אימי  ודימויי  תכשיטים שהודפסו על הבגדים שעיצבה, ביצירה שלי מחיקה וגילוי מופיע דימוי של אשה עונדת את המשחטה מטושטשת ומבליחה בו זמנית מתוך הדמות . הקמע הודפס על עליונית ותכשיט ה"משחטה" על חזית חולצה. בקולקציה זו היא השתמשה בהדפס רשת שהינו אחד מתחומי היצירה שלי, וכך נוצר חיבור בין דורי נוסף שמשתמש בטכניקות מתחום אומנות ישראלית. 

אומנות ישראלית כמקור השראה-רקמה ומעשה צורפות תימנית למותג האופנה shalosh של מרים

אומנות ישראלית כמקור השראה-משחטה תכשיט צורפות תימנית, ורקמה של סבתא ט'ריה, מקור השראה למותג האופנה shalosh (2013) של מרים. מימין בגד עם תכי רקמה בהדפס רשת. שמלה רקומה של סבתא ט'ריה, משחטה- תכשיט, חולצה עם הדפס רשת של משחטה מהמותג shalosh 

אומנות ישראלית כמקור השראה- משחטה -תכשיט, מעשה צורפות תימנית, תחריט, שושנה גבעון 

אומנות ישראלית כמקור השראה-משחטה תכשיט צורפות תימנית, מחיקה וגילוי, 2009, תצריב צילומי ואקווטינטה, מגב ניקוי, 40X50 ס"מ

קולקציה נוספת שיצרה מרים הינה עם המיזם  TWO NEIGHBORS בו התקיים שיתוף פעולה עם רוקמות פלסטיניות. מרים עיצבה בגדים, תיקים וחפצים שונים. מיקום הרקמה והצבעוניות שלה נקבעו בהתייעצות עם הרוקמות, הייתה כאן עבודת צוות. 

אומנות ישראלית כהשראה ליצירה, מימין, רקמה-TWO NEIGHBORS , חגורה רקומה-סבתא ט'ריה, דיוקן מרים-שושנה גבעון

אומנות ישראלית כהשראה ליצירה, מימין, רקמה-TWO NEIGHBORS מרים מעצבת במיזם זה, חגורה רקומה-סבתא ט'ריה, דיוקן מרים-2005, שושנה גבעון, הדפס רשת על קנבס עם מרקמים הנראים כתכי רקמה, 70X100 ס"מ

"האורנמנטיקה הניכרת בהדפסיה של האמנית שוש גבעון נובעת ממסורות עתיקות של מלאכת הצורפות, הרקמה ועוד, שיטות עבודה בהן בולטת החזרתיות על אותם מוטיבים. כך המרקמים ביצירות, כתכים של רקמה וטקסטורות של אריגה, רקועים כפעימות לב חוזרות ונשנות ויוצרים את השפה האישית והקצבית של האמנית... דימויי הלב, האם והבת יחד, לצד הברושים הנישאים אל על, ארציים וגם שמימיים, מהווים שתי וערב המחברים כגדילים את שורשיה וענפיה של גבעון לכלל מארג ייחודי ומטביעים את חותמה האמנותי" (יעל סונינו לוי, אוצרת-מתוך טקסט התערוכה "גדילים", 2022, גלריה להדפס אמנותי, גלריה עירונית לאמנות רחובות). 

אומנות ישראלית כהשראה למרקמי תכשיטים,מתוך הסדרה "משאקר"

אומנות ישראלית כהשראה למרקמי תכשיטים, מימין ארקוקולקשיין, צילום-זום אין לתכשיט,2009, תצריב צילומי ואקווטינטה, 30X50 ס"מ

סיכום

העבודות שלי מפגישות בין עולמות שונים של תרבות ואסתטיקה באופן שמספר את הסיפור האוטוביוגרפי שלי על זיכרונות וגעגוע, חיפוש אחר זהות ושייכות במרקם תרבותי מורכב - הישראליות שמכיל בתוכו אומנות ישראלית - אמנות ישראלית

כל היצירות המוצגות במאמר הן  של   Givon Art by Shoshanna Givon (אלה אם צויין אחרת)

כתבה שושנה גבעון